שוק התקשורת הישראלי הוא מהמרוכזים בעולם המפותח. מספר קטן של מערכות קובע את סדר היום הכלכלי, רוב מקבלי ההחלטות קוראים את אותם כמה עיתונים, ועיתונאים זמינים בצורה שמפתיעה חברות שמגיעות מארצות הברית או מאירופה. המדריך הזה ממפה את כלי התקשורת שחשובים לחברת טכנולוגיה, מציג את נתוני החשיפה העדכניים ומסביר איך לעבוד מול כל אחד מהם. הוא נכתב מנקודת המבט של צוות שפונה למערכות האלה כל שבוע.
- שלושה עיתונים כלכליים וכמה אתרי טכנולוגיה מעצבים את רוב הסיקור העסקי בישראל.
- סיקור בעברית מגיע ללקוחות, לעובדים ולרגולטורים. סיקור באנגלית מגיע למשקיעים ולקהילה הבינלאומית.
- שבוע העבודה התקשורתי הוא ראשון עד חמישי, ובלעדיות היא הדרך המקובלת להשיג כתבה חזקה.
- פודקאסטים, טלוויזיה ורדיו חשובים לבניית אמון לא פחות מעיתונות כתובה, ומנועי AI כבר חלק מצריכת החדשות.
קבוצות התקשורת המרכזיות במבט אחד
העיתונות הכלכלית: שם נבנה מוניטין
גלובס, כלכליסט ודה מרקר נקראים על ידי מנהלים, משקיעים, עורכי דין, בנקאים ומנהלים בכירים. כתבה או ראיון באחד מהם הם עדיין האות הברור ביותר לאמינות בקהילה העסקית בישראל. לכל עיתון יש דסקים ייעודיים לטכנולוגיה, שוק ההון, נדל"ן, משפט וצרכנות, ולכן המשימה הראשונה היא להתאים את הסיפור לכתב הנכון במקום לשלוח אותו לכתובת כללית.
שלושת העיתונים מתחרים זה בזה. אם תיתנו את אותה הודעה לשלושתם באותו זמן, כל אחד ייתן לה פחות מקום. הצעה בלעדית לעיתון אחד, עם גישה למנהל בכיר, מניבה בדרך כלל כתבה ארוכה וממוקמת טוב יותר.
האחוזים נראים קטנים לעומת העיתונים הכלליים, וזו בדיוק הנקודה. העיתונות הכלכלית מגיעה לקהל מצומצם של מנהלים, משקיעים ואנשי מקצוע. ראיון של עמוד שלם בכלכליסט מגיע לפחות אנשים מידיעה קצרה באתר חדשות כללי, אבל להרבה יותר מאלה שחותמים על חוזים ומחליטים על גיוס והשקעה.
אתרי הטכנולוגיה: מהירים, מעודכנים ובררנים
עיתונאי הטכנולוגיה בישראל רואים כמות עצומה של הודעות גיוס וחדשות מוצר. הם מגיבים למספרים ברורים, ללקוחות בשם, למייסד שמסביר את הטכנולוגיה בשפה פשוטה ולזווית ישראלית. לחברה מחו"ל הזווית יכולה להיות צוות פיתוח מקומי, משקיעים ישראלים, רכישה או שיתוף פעולה עם חברה ישראלית. פירוט מלא של הדרך לפנות אליהם יש במדריך שלנו ליחסי ציבור לסטארטאפים.
עברית או אנגלית?
זו בדרך כלל השאלה הראשונה של חברות בינלאומיות. התשובה היא כמעט תמיד: שתיהן, למטרות שונות.
לחברות בינלאומיות שנכנסות לישראל ריכזנו את כל השלבים בעמוד יחסי ציבור בישראל לחברות בינלאומיות.
מתי לפנות: שבוע החדשות הישראלי
שבוע העבודה מתחיל ביום ראשון. המערכות מאוישות במלואן מראשון עד חמישי, ביום שישי יוצאים מוספי סוף השבוע שמתוכננים ימים מראש, ושבת שקטה עד הערב.
החגים משנים את הקצב הזה כמה פעמים בשנה, במיוחד באביב ובספטמבר-אוקטובר. מועד השקה שנראה מושלם בלוח הגלובלי יכול ליפול על שבוע שבו חצי מהמדינה בחופש.
איך עיתונאים בישראל אוהבים לעבוד
- 1פנייה אישית
הודעה קצרה וישירה לכתב הנכון, בלי דיוור המוני - 2זווית מקומית
למה זה חשוב בישראל, עם מספרים או אנשים מקומיים - 3בלעדיות
כלי אחד קודם, עם שעת פרסום מוסכמת - 4קול בכיר
שיחה אמיתית עם מנהל ולא רק ציטוט כתוב - 5המשך
הפצה רחבה, לינקדאין ופודקאסטים אחרי הכתבה הראשונה
הטון לא פורמלי ומהיר. כתבים עונים לפעמים תוך דקות, שואלים שאלות ישירות ומצפים לתשובות ישירות. הודעה לעיתונות שתורגמה מילה במילה מאנגלית מזוהה מיד ונדחית. כתיבה מחדש בעברית, לקורא הישראלי, עושה את ההבדל.
מי מחזיק במה: בעלויות בתקשורת הישראלית
הבעלות חשובה ליחסי ציבור כי כלי תקשורת אחים חולקים כתבות, כתבים וצוותים מסחריים. כתבה שהתפרסמה בעיתון כלכלי מופיעה פעמים רבות גם באתר החדשות של אותה קבוצה.
מאיפה ישראלים באמת מקבלים חדשות
סקר מדצמבר 2025 מצא ש-72% מהישראלים מקבלים חדשות מהרשתות החברתיות, 64% מאתרי חדשות, 55% מהטלוויזיה ורק 13% מעיתונות מודפסת. כ-43% בודקים חדשות כל שעה או שעתיים. סקר אחר מצא שוואטסאפ משמש 84% מהאוכלוסייה, יוטיוב 76% ופייסבוק 63%, ושאתרי החדשות נחשבים למקור האמין ביותר, והרשתות החברתיות לפחות אמין.
המשמעות המעשית: לכל כתבה יש שני חיים. הראשון הוא הכתבה עצמה. השני הוא הקישור שעובר בקבוצות וואטסאפ, בטלגרם ובלינקדאין. תכננו את שניהם: כותרת ותמונה חזקות לכתבה, וטקסט קצר שהצוות והשותפים יכולים לשתף באותו בוקר.
אמון, ולמה הוא משנה את דרך הפנייה
מדד הדמוקרטיה הישראלית 2025 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שרק 27% מהישראלים נותנים אמון בתקשורת, ו-55% חושבים שהיא מציגה את המצב גרוע ממה שהוא. הקוראים סקפטיים. סיקור שנראה כמו פרסומת מקבל משקל נמוך, ואילו בחינה עצמאית של כתב את המספרים, הלקוחות והאנשים שלכם שווה הרבה. זה הטיעון לטובת סיקור מערכתי על פני תוכן ממומן, ולטובת מתן גישה אמיתית לכתבים.
מנועי AI כבר חלק מצריכת החדשות בישראל
בספטמבר 2026 ChatGPT היה האתר השישי בפופולריות בישראל ו-Gemini השנים עשר. בסקר מ-2025, 53% מהישראלים אמרו שהם משתמשים בכלי AI, ו-37% אמרו שהם פונים קודם ל-AI כשיש להם שאלה, לעומת 45% שמתחילים בגוגל. כתבות בכלי תקשורת מבוססים הן מהמקורות שהמערכות האלה נשענות עליהם, ולכן סיקור תקשורתי משפיע היום גם על מה שעוזר AI אומר כשמישהו שואל עליכם. הרחבה בעמוד יחסי ציבור לנראות במנועי AI.
מה השתנה ב-2026
- חדשות 13: במרץ 2026 קבוצת יזמי הייטק בראשות אסף רפפורט, ממייסדי Wiz, הסכימה לרכוש את השליטה בערוץ, ובספטמבר דווח שהרגולטור אישר את העסקה.
- רגולציית השידורים: ביולי 2026 עבר בכנסת חוק שמקים רגולטור שידורים אחד ומקל על מגבלות הבעלות הצולבת.
- גלי צה"ל: הממשלה אישרה את סגירת התחנה בדצמבר 2025, בג"ץ הקפיא את ההחלטה ובאוגוסט 2026 דווח שביטל אותה, והתחנה ממשיכה לשדר.
- חדשות הטלוויזיה: ניתוח נתוני רייטינג שפורסם בביזפורטל בנובמבר 2026 מצא שצפיית הערב המשולבת בחדשות ירדה לכ-30% ממשקי הבית בערב רגיל, וחדשות 12 מובילות עם ממוצע של 13.6% ב-2026, לפני ערוץ 14 עם 7.2% וחדשות 13 עם 5.2%.
- פודקאסטים: ההאזנה הגיעה ל-28% מהאוכלוסייה ב-2025, ול-39% בגילאי 18 עד 29.
השינויים המבניים בשידורים הופכים את הקשר עם כתבים ספציפיים לחשוב יותר מהקשר עם המותגים. כתבים עוברים מקום, ולוקחים את המקורות שלהם איתם.
לינקדאין כערוץ הפצה
ההערכות מדברות על כשלושה מיליון חברי לינקדאין בישראל. לחברות B2B זה המקום שבו הסיקור מוגבר: כתבה שהמייסד, המשקיעים והצוות משתפים מגיעה לעיתים קרובות ליותר אנשים רלוונטיים מהפרסום המקורי. פירוט בעמוד מנהיגות מחשבתית ולינקדאין.
טעויות נפוצות של חברות בינלאומיות
- שליחת הודעה גלובלית בלי זווית מקומית.
- הכרזה ביום שישי או בערב חג.
- הצעת תשובות כתובות בלבד במקום ראיון חי.
- מדידת הצלחה רק לפי סיקור באנגלית, כשהלקוחות והמועמדים קוראים עברית.
- עצירה אחרי ההשקה. כתבים זוכרים חברות ששומרות על קשר.
התהליך במבט אחד
מבט מהדסק
כשישבתי בדסק, ידעתי תוך שתי שורות אם פנייה מכירה את המדור או נשלחה לכולם. מפה טובה היא לא רשימת כלים, היא רשימת אנשים: מי כתב על התחום בחודש האחרון, מה הוא אוהב, ומה כבר פרסם. עשר פניות כאלה שוות יותר מאלף מיילים.
שהם לוי, לשעבר כתב ועורך שוק ההון בכלכליסט, מייסד Creativity Value
תרחיש לדוגמה
סטארטאפ פינטק בסבב A רוצה סיקור. במקום לשלוח לכל העיתונים, ממפים: כתב פינטק בכלכליסט לבלעדיות על הגיוס, כתב צרכנות לזווית של חיסכון ללקוח, CTech באנגלית למשקיעים בחו"ל, ופודקאסט כלכלי לראיון עומק עם המייסד. ארבעה כלים, ארבע זוויות, שבוע אחד.
רשימת בדיקה
- ✓רשימת עיתונאים לפי שם, לא לפי כלי
- ✓שלוש כתבות אחרונות של כל עיתונאי נקראו
- ✓זווית שונה לכל סוג כלי
- ✓גרסה בעברית וגרסה באנגלית
- ✓דובר זמין ביום הפרסום
שאלות נפוצות
אפשר לנהל את התקשורת הישראלית מהמטה בחו"ל?
את האסטרטגיה אפשר לקבוע מכל מקום, אבל הקשרים, השפה והתזמון מקומיים. רוב החברות הגלובליות עובדות עם שותף יחסי ציבור ישראלי שמתאם עם צוות התקשורת הגלובלי.
אילו כלי תקשורת ישראליים מפרסמים באנגלית?
Globes English, CTech, The Times of Israel, The Jerusalem Post ו-Ynet Global. הם חשובים למשקיעים ולשותפים, ומשלימים את הסיקור בעברית.
כמה כלי תקשורת כדאי לכוון אליהם בהשקה?
פחות ממה שנדמה. כתבה בלעדית אחת חזקה, ואחריה שתיים-שלוש כתבות משלימות וראיון בפודקאסט, עובדות בדרך כלל טוב יותר מהפצה רחבה.
איזה עיתון כלכלי הכי נקרא בישראל?
לפי סקר TGI למחצית הראשונה של 2026, כלכליסט מוביל עם חשיפה של 8.2%, לפני דה מרקר (5.5%) וגלובס (4.2%).
באיזה יום הכי כדאי לפרסם הודעה לעיתונות בישראל?
ראשון עד שלישי. ביום חמישי המערכות כבר בהכנות לסוף השבוע, וביום שישי יוצאים מוספים שתוכננו מראש.
האם סיקור בתקשורת משפיע על מה ש-ChatGPT אומר עליכם?
כן. מנועי AI נשענים במידה רבה על כתבות בכלי תקשורת מבוססים, ולכן סיקור איכותי משפיע גם על התשובות שלהם.
Creativity Value הוא משרד יחסי ציבור ישראלי לחברות טכנולוגיה, סטארטאפים וחברות בינלאומיות. נשמח לשיחת היכרות קצרה.
לקריאה נוספת: יחסי ציבור להייטק · יחסי ציבור לסטארטאפים · שיטת העבודה שלנו
